בוקר טוב בוקר טוב קומו ילדים, ככה רובנו מעירות את הילדים, ואז שוב קומו ילדים, ואז בפעם השלישית כבר נגמרת הסבלנות,
נו קומו אני מאחרת לעבודה, ובראש מסתובבת לה המחשבה שוב אני יאחר ו"התעקם הפרצוף של הבוס",
מי מאיתנו שעובדות בחוץ לא מכירה את ההרגשה הזאת את רוצה להעיר את הילדים בצורה הכי יפה שיש, להעניק להם מעט תשומת לב לפני שהולכים ללמסגרות החינוך, ושיגיעו רגועים ללימודים בלי התסכול של הלחץ שעברו בבוקר בגלל שאמא מאחרת,
כן אבל כמה אפשר לשמור על איפוק, יש לי להלביש את הקטן לגן, לגרוב גרביים לילדה שעדין לא יודעת, להעיר לילדה הגדולה שלא נכנסים למחשב בבוקר,
ואז שהכל עבר בשלום ונשאר לי בערך עשרים דקות לצאת מהבית, לבושה מסודרת מאופרת ונינוחה,
נשאלת השאלה הגדולה שלי , איזה פרוסה להכין להם היום, כמובן כל אחד והבקשה האישית שלו, חביתה, טונה, שוקולד, גבינה צהובה,
בכל יום תפריט מחודש, והתשובה הכי עצבנת שאפשר לקבל מהם היא "לא יודע" "מה יש"?
"מה יש" הרי כמעט יש הכל אני טורחת לקנות כל יום דברי חלב טריים, יש ביצים יש טונה נקניקים והכל, והבחירה שלהם כל כך קשה כל יום מחדש, מה עוד שהם במשך היום לא נוגעים בכלום,
בצהרים ארוחה חמה, ביסקווטים למשך היום ובערב הם לא מוכנים לשמוע על ארוחת סנדוויץ כארוחת ערב
ככה שלפעמים הגבינות פשוט מגיעות לפג תוקף
אני מכירה הרבה אמהות שמכינות פרוסות מהלילה, מניחות במקרר וזהו תאכלו מה שאמא הכינה מהלילה,
אבל אצלי הילדים מפונקים, הם נגעלים מפרוסה שהוכנה מראש בטוענה שכל הלחם כבר רטוב,
והחלטתי למצוא פתרון לפחות לבעיית הפרוסות בבוקר ופניתי לחברה שמביאה לך עד הבית סנדוויצים טעימים עשירים,ומחירים חבל על הזמן חוסכים ממני את כל הפג תוקף,
והילדים כמובן מרוצים כי אין כמו "הדשא של השכן" כן זה מגיע מגיל קטן ילדים אוהבים את מה שיש לאחרים ולא את שיש בבית.
והכי חשוב אני כמעט ולא מאחרת לעבודה.
